אני, את ומיליון כוכבים

כתבה שפורסמה במגזין רכב+ של עיתון הארץ בפברואר 2014

אחרי שלושה ילדים ועשר שנות נישואים, האם אופל קסקדה בעלת גג פתוח תצליח להעיר את הרומנטיקה מתרדמת החורף שלה? שירי וערן אביבי ירדו לערבה רחבת האופק כדי לגלות את התשובה

מאת: ערן אביבי | צילום: גלעד לבני, שירי וערן אביבי

מאז הטיול הראשון שלנו מעבר לים, בוואן ישן ומקסים שהפך לבית המשותף הראשון שלנו, אנחנו חולמים לטייל ברכב ספורטיבי עם גג נפתח, לישון ב-Bed & Breakfast, לאכול במסעדות מיוחדות ולנסוע לעבר השקיעה. בקיצור, להרגיש על גג העולם.

לקראת מלאות עשר שנות לנישואינו החלטנו להגשים את החלום, אבל במקום לטוס לטוסקנה או לפרובאנס ירדנו דרומה לערבה. בשביל צפונים כמונו הערבה היא חוץ לארץ – בגרסה זולה וקלה למימוש.

את התפקיד הראשי, רכב ספורטיבי עם גג נפתח, מילאה קסקדה – מכונית חדשה מבית היוצר של אופל, שהגיעה לא מכבר לארץ. מכיוון שבאופל מקום לארבעה נוסעים בלבד, הפקדנו את שלושת ילדינו אחר כבוד אצל סבתא צביה. נפרדנו מהם לשלום ויצאנו לכיוון הערבה, לנסות להעיר את הרומנטיקה.
בחרנו בשניים מהכבישים היפים בארץ – כביש 225 החוצה את המכתש הגדול וכביש 227 המוביל לערבה דרך 'מעלה עקרבים'. הרעיון היה להספיק לתפוס שקיעה מרהיבה במעלה עקרבים, רגע לפני שנגיע למושב עידן וללינה ב"בקתת אדמה".

פותחים את הגג

הגג מופשל לתוך תא המטען, החלונות מורמים, שמש חורפית מעל ורוח קרירה מלטפת את הכובעים שלראשינו. בשביל שירי זו נסיעת בכורה ברכב פתוח. אחרי כמה דקות של נסיעה היא מבחינה בריח חריף. "אני חושבת שמשהו נשרף באוטו", היא מתריעה. אני מתכווץ מאחורי ההגה וחושב לעצמי: הנה, הלכה החוויה הרומנטית שלנו. אלא שאז אנו מגלים שמקור הריח היה משאית חולפת שהשאירה ניחוחות של עשן ודיזל. למזלנו, הם התפוגגו במהירות. הכל בסדר, אפשר להמשיך.

כשנוסעים ברכב פתוח, אחד הדברים שצריך להתרגל אליו הוא המבטים. במקרה של הקסקדה – מכונית חדשה ולא מוכרת – נהגים נעצו בנו עיניים גם מתוך כלי רכב יקרים בהרבה. ייאמר לזכותה של האופל הפתוחה שהנוסעים בה מרגישים "כמו מיליון דולר" אף על פי שמחירה נמוך בהרבה. כדי להתמודד עם אותם מבטים, סיגלנו לעצמנו חיוך עדין. דמיינו שאנחנו בני מלוכה שיוצאים לסיבוב ברחובות לונדון.

לנסיעה הגענו לאחר שבוע שבו בקושי הצלחנו להחליף בינינו מילה מרוב עומס. לכן אנו שמחים לגלות שבקסקדה אפשר לנהל שיחה זורמת גם כאשר הגג פתוח לרווחה. וכך, שקועים בדיון בעד ונגד הבאת ילד רביעי, אנחנו מגלים שיצאנו מירוחם ונכנסו למכתש הגדול. הרומנטיקה מתחילה להתעורר.

את האווירה הנעימה קוטע צלצול טלפון. סבא ג'ק שעל הקו מערים שאלות: "לא קר לכם עם גג פתוח"? למען האמת, לא קר באופל הפתוחה. יש חימום (וגם קירור) לכיסאות וכיוונו את המזגן לרגליים בעוצמה גבוהה. הדבר היחיד שמפריע הוא סירקולציה של רוח בין המושבים. לכן לבשנו חולצות ארוכות והגברנו את עוצמת החימום. כשהחזרתי את הקסקדה לסוכנות, גיליתי שבתא המטען היה מאוחסן מגן ייעודי בדיוק למטרה זאת. חבל שלא ידענו.

סבא מנתק ואנחנו נוסעים בשקט. הנוף עוצמתי, שכבות סלע עולות מתוך הקרקע בכל מיני זוויות וגוונים של חום. השמים כחולים וזרועי עננים. תפאורה מושלמת לצורך של כל אחד מאתנו לשקוע במחשבותיו. מערכת הקול המצוינת עובדת, בעוד צמיגי הקסקדה עוקבים בדבקות אחר הכביש הצר והמפותל של מעלה עקרבים, היורד לעבר נחל צין.

באמצע המעלה מקום תצפית מסודר, שאליו אנחנו מגיעים בעיתוי מוצלח: שקיעה מעל נחל צין. המצלמה נשלפת מהנרתיק לטובת תיעוד הרגע. לאחר כמה ניסיונות לתפוס את הקסקדה ביחד עם השלט "מעלה עקרבים", אני ממקם את המצלמה על תא המטען כשהיא מכוונת קדימה לעבר הקבינה הפתוחה. אני מפעיל את הטיימר ורץ להתיישב ליד שירי, לצילום משותף. אני מנסה עוד כמה זוויות עד שהיא מגיעה. הנשיקה שפותחת את כל החסימות, שמאשרת: אנחנו בחופשה. רק שנינו. החגיגה החלה. אנחנו ממשיכים בדרך עם חשק לעוד.

נאחזים באוויר

בשלוש השנים האחרונות נתח השוק של אופל באירופה הולך וקטן. בניסיון להמציא את הגלגל מחדש, הודיע היצרן הגרמני כי עד סוף 2016 יציג לא פחות מ-23 מכוניות חדשות ו-13 מנועים חדשים. זהו מהלך שיווקי נרחב לחיזוק המותג, בעיקר בשוק האירופי. כרגע עיקר תשומת הלב נתונה לקסקדה הפתוחה ולאדם הקטנה, שתגיע לארץ בקרוב.

הקסקדה היא למעשה המכונית הפתוחה הראשונה שאופל מתכננת ומייצרת באופן עצמאי. עד היום החברה הציעה מכוניות פתוחות המבוססות על חברות אחרות. ה-GT (דור שני) היתה בעצם סאטורן סקיי שיוצרה גם בעבור אופל, והספידסטר היא פרי פיתוח משותף לאופל ולוטוס על בסיס שלדת הלוטוס אליז.

אופל, שנמצאת בידיים של GM האמריקאית כבר משנת 1929, השתמשה במכלולים רבים ממחסני הקונצרן הגדול כדי לחסוך בעלויות הייצור. השלדה, Delta II, משותפת לכלל רכבי הקונצרן בקטגוריית המשפחתיות כמו אופל אסטרה ושברולט קרוז. המכלולים הפנימיים שייכים לאסטרה וזה לא תמיד משחק לטובת הקסקדה, לדוגמה בקונסולה המרכזית עמוסת הכפתורים. לעומת זאת, המנוע חדש: 1.6 ליטר טורבו בנזין עם 170 כוחות סוס. באירופה הוא מוצע גם עם 200 כוחות סוס.

מבחינת ביצועים, הקסקדה אינה ספורטיבית. פעולת הגיר, אוטומטי שישה הילוכים, הססנית ואטית מדי – בעיקר תחת עומס. גם המנוע, אפעס, לא להיט. אמנם יש לו 170 סוסים, אבל הם רגועים מדי, בטח כשהם צריכים להאיץ משקל של יותר מ-1.7 טונות לפני נוסעים וציוד. המנוע הולם שיוט נינוח, גם במהירות גבוהה, אבל לא נועד להשחזת הכביש.

מבחינת התנהגות, הקסקדה דומה לאופל אסטרה. כלומר יש לה שלדה והתנהגות טובות, על אף שהיא מכונית פתוחה ללא גג קשיח. כיום כיול המתלים אמנם אינו מתאים לנהיגה מהירה בכבישים מפותלים, אך באופל הפתוחה ניכר הד-נ-א של האסטרה – וטוב שכך.

מבחינת נוחות הנסיעה, הקסקדה קשיחה, בהתאם למוצאה הגרמני, אך נעימה. המושבים הקדמיים החשמליים מצוינים, עם שלל אפשרויות כוונון מעבר לחימום ולקירור שכבר הוזכרו.

המנגנון לטובת חגירה קלה ונוחה הוא פטנט חמוד. עם סגירת הדלת תושבת חגורת הבטיחות נעה לפנים, כאילו הקסדקה אומרת: "בבקשה, הנה החגורה שלכם".

סוגרים את הגג

התחברנו לכביש 90 ליד העתיקות של עיר אובות. פנייה ימינה ומיד שמאלה מובילה למושב עידן. ראומה ודובי דגאי, בני המקום, לוקחים אותנו לבקתת בוץ מאדמת הערבה וקש לטובת בידוד טרמי. במבט ראשון הבקתה נראית כמו בית רגיל למדי, אבל כשנכנסים פנימה מרגישים שבני הזוג דגאי בנו אותה במו ידיהם. הדבר ניכר בהשקעה בפרטים הקטנים, כמו חלון קיר שדרכו ניבט הקש. אחרי קבלת פנים נעימה, אנחנו מתפנים לעניינינו. יש לנו כשלוש שעות עד ארוחת הערב במסעדת "גמלייה" שליד עין יהב. עכשיו אנחנו רק רוצים לחזור לרגע ההוא, שהתחיל בתצפית במעלה עקרבים.

אחרי מקלחת חמה, אנחנו יוצאים לכיוון המסעדה. הגג פתוח, אבל הקור מכניע את שירי והיא מבקשת לסגור אותו. מיליוני כוכבים בשמים לא עוזרים לי. הקסקדה, שנתנה עד לאותו רגע תחושה אוורירית, הופכת פתאום צפופה, קטנה ורגילה.

מסעדת "גמלייה" ממוקמת ליד מנחת עין יהב: אוהל רחב ידיים עם שולחנות ובמה. סביב רוב השולחנות יושבות משפחות. אנחנו מתרחקים מהן ובוחרים לשבת באוהל קטן ובו שני שולחנות בלבד. על השולחן אין נרות, אבל האווירה אינטימית גם בלעדיהם. עכשיו נותר רק לבדוק אילו מאכלים בישלה היום מיכל, בעלת הבית, ולקוות שהקוסקוס המפורסם שלה יהיה אחד מהם.

חוזרים למציאות, כמעט

עברו כמעט עשר שנים מאז שאמרנו "כן" תחת חופת בד קלועה ביער עופר שבכרמל. עשר שנים שבהם הצטרפו למשפחה שלושה ילדים, בעלי חיים וכמובן גם בית. המרכיבים האלה יוצרים שגרה יום-יומית מעייפת: ילדים, עבודה, ילדים, בית ושוב ילדים. האם הצלחנו להעיר את הרומנטיקה משנת החורף שבה שקעה בעזרת מכונית פתוחה ואוויר ערבה? אם לשפוט לפי הבקשה של שירי לנסוע הביתה כל הדרך עם גג פתוח למרות הקור, אז כן ובגדול.

ומה בנוגע לקסקדה? ובכן, אם מתייחסים אליה כאל מכונית רגילה – היא יקרה מדי (300 אלף שקל), אבל אם נותנים לה את ההזדמנות לחולל קסמים – כלומר לנסוע עם גג פתוח בכבישים הנכונים, בזמנים הנכונים – היא נותנת תמורה מצוינת לכסף. הבחירה בה מתחזקת לנוכח העדר מתחרות של ממש בישראל.

תודות:

אוסי ניר וליזט סבג, תיירות ערבה. טל' 1-800-225-007

ראומה ודובי דגאי, בקתת אדמה. טל' 052-3533685

ציון ומיכל סויסה, מסעדת "גמלייה". טל' 052-3666240

——————————————————-

קסקדה Cosmo (רמת גימור יחידה)

מחיר : 300 אלף שקל
קבוצה: ספורטיביות, גג נפתח
מקומות ישיבה: 4
הנעה : קדמית
נפח מנוע: 1,598 סמ"ק, בנזין טורבו
הספק מרבי: 170 כ"ס ב- 4,250 סל"ד
מומנט : 26.5 קג"מ ב- 1650 סל"ד
תאוצה ל-100 קמ"ש : 9.9 ש'
מהירות מרבית: 217 קמ"ש
תיבת הילוכים: אוטומטית
מספר הילוכים: 6
צריכת דלק – נתוני יצרן : 13.9 ק"מ לליטר
צריכת דלק – מבחן : 10 ק"מ לליטר
דרגת זיהום : 8
בטיחות – מבחן ריסוק : 5 כוכבים
כריות אוויר : 4
בקרת יציבות : יש