מיצובישי טריטון

ההאנטר היה אחד ה!טנדרים מבחינתי בזכות מראה מוצלח ויכולת טובה בכביש ובשטח, האם הטריטון שמחליף אותו שומר על המסורת? יצאתי לבדוק ולקחתי איתי אחד שמבין. היה רטוב ודביק

מאת: ערן אביבי | צילום: צחי אלישע

avi_9249

לאלישע יש טנדר טויוטה ישן וחבוט, שאם חושבים על זה לעומק, הוא בעצם סוג של טרקטור לכביש. לטרקטור של אלישע יש מנוע דיזל מטרטר שפעם חלם על 83 סוסים רגועים, גיר ידני, סרנים חיים, צמיגי שטח מלא ושילוב ל-4X4 עם ידית הילוכים. אלישע מתאים לטנדר שלו כמו כפפת עבודה ליד. שניהם רגועים, מחוספסים ועם נשמה ענקית. כשהם יורדים לשטח, לא משנה מה המכשול, רוב הסיכויים שהם יצלחו אותו, אולי מעט לאט אבל בטוח בשלום. זה בזכות העובדה שלשניהם יש מכלולים חסונים, פשטות מכנית מוצלחת וכמובן העובדה שאלישע הוא הנהג שיושב מאחורי ההגה. לעומת זאת, לגבי שאר הנוסעים המצב קצת פחות ודאי, בגלל איכות ונוחות הנסיעה שלא מצטיינות בלשון המעטה. אבל לאלישע זה לא משנה בכלל, מבחינתו שהנוסעים יתמודדו או שילכו ברגל, מה גם שלא ברור מה יהיה יותר מהר.

avi_9506 אני פחות אוהב לנהוג את הטנדר של אלישע. הקצב שלו פחות מתאים לטמפרמנט ההיפר-אקטיבי שלי. אנחנו יכולים להסתדר לטיול אחד אבל לא מעבר. אני צריך הרבה יותר סוסים ששים אלי קרב, תא נוסעים נורמלי, נוחות נסיעה הגיונית וגם מערכות בטיחות. לכן, כשאלישע הציע לקפוץ לראות מה מצב הבוץ בהר חורשן של אחרי הגשמים, באתי עם הטריטון. הטנדר החדש של מיצובישי שמחליף את ההאנטר, הרבה יותר מתאים לאופי ולדרישות שלי. לטריטון, בגרסת הדקאר איתה הייתי חמוש לקרב בבוץ, יש 181 סוסים נחרצים, כמעט 44 קג"מ ותיבה אוטומטית סטנדרטית עם 5 יחסי העברה. לרעת הטריטון ישנן מדרגות הצד, אשר גם מגבילות מעט את העבירות וגם מתמלאות בוץ ומלכלכות את כל מי שנכנס או יוצא מהטנדר. ועוד משהו אחד קטן, לטריטון דקאר חישוקי 17' קלים שאני אישית פחות אוהב על רכבי עבודה, אני מעדיף חישוקי ברזל פשוטים. עניין של טעם.

avi_9485 את הדרך עד להר חורשן הטריטון עשה בקלילות. עם שרשרת הנעה חזקה ונעימה אין גם סיבה שלא. בזכות מערך מתלים וקפיצים המכוייל לטובת נוחות, כמובן שזה ביחס לטנדר שמיועד לעבודה ולא למכונית משפחתית, איכות הנסיעה טובה. באופן כללי תא הנוסעים מרגיש יותר כמו משפחתית ופחות כמו טנדר וזה בעיני לטובה. מה שכן, ברכב שעולה כמעט רבע מליון שקלים חדשים, הייתי שמח לבקרת אקלים מפוצלת ולמערכת קול איכותית. צריך לזכור שבזכות המראה הנאה שלו, הטריטון פונה גם לקהל שאינו רק חקלאים, קבלנים וכדומה, אלא גם לאנשי הפנאי הנושאים ציוד כמו אופניים או גלישה, ולהם גם הדרך אל היעד חשובה. בתחום הבטיחות לטריטון 7 כריות אויר ובגרסת הדקאר הנבחנת כאן, יש גם מערכת התראה על סטייה מהנתיב.

avi_9271 את החלק של השטח התחלנו בנחל תנינים לכיוון הישוב עמיקם וההר העגול. הבוץ הטרי לאורך הנחל לא הטריד אף אחד מהטנדרים. בטרקטור של אלישע צמיגי שטח מלא עשו את העבודה, בטריטון בקרת משיכה יעילה פיצתה על צמיגים פחות ייעודים לשטח. גם כשטיפסנו לתה חם על גבעה 186, מהצד הדרומי המתון יותר, בקרת המשיכה עשתה עבודה טובה, ודאגה לשמור את הטריטון בתנועה גם כאשר הסלעים היו חלקלקים והבוץ היה אכזרי. אחרי תה חם וזמן מתיחת רגלים לילדים, המשכנו לכיוון השביל האדום החוצה את החורשן, ורק קוצר הזמן הכניע אותנו והכריח אותי לסגת חזרה הביתה ואת אלישע למפגש עם דינוזאור מזן אחר. יש לציין שלא צללנו לתוך אגני בוץ שרק D9 היה מוציא אותנו לו היינו שוקעים, אך גם לא קיפלנו את הזנב מול אתגרים נאותים.

avi_9343 בערב, לאחר שהילדים ואני כבר הספקנו להחליף בגדים ולהתארגן על ארוחת ערב, התקשר אלישע לשתף אותי בתובנה שעלתה בו כשראה את הטריטון מטפס את המדרגות החלקלקות של ה-186. "אתה יודע" הוא אמר, "הפתיע אותי באיזה קלילות הוא עלה." אצל אלישע לכל הטנדרים שהם לא טויוטה קוראים 'הוא'. "ממש ראיתי איך הבקרת משיכה לא נותנת לגלגל לאבד אחיזה ולהחליק על הסלעים. אולי יש חלופה לטרקטור הישן שלי." על זה נאמר: "אין לי מה להוסיף כבוד השופט…"