אופל אסטרה

יש מסעדות ששמענו שהן טובות, אבל אנחנו לא אוכלים בהן בגלל כל מיני תירוצים כאלה ואחרים. אז אם הן כמו אופל אסטרה החדשה, וותרו על התירוצים ולכו לאכול בהן, כי השמועות נכונות

מאת: ערן אביבי   |   צילום: ערן אביבי, netcarshow.com

ערן והאסטרה

אני כבר הרבה זמן רוצה לקחת את האסטרה החדשה למבחן. קראתי עליה וגם שמעתי ביקורות טובות מקולגות, אך כמו המסעדה ההיא, לא הגעתי לזה בגלל כל מיני תירוצים. הזמן עבר ובינתיים אופל הציגה את האינסגניה החדשה והוזמנתי להשקה שלה. ספינת הדגל החדשה של אופל עשתה עלי רושם טוב, והבנתי שכדאי שאכיר גם את האחות הקטנה יותר, האסטרה. וכך עשיתי.

כשהגעתי לסוכנות לאסוף את האסטרה, היא חיכתה לי בשמלה אדומה עם שיער פזור (גג נפתח), חישוקים קלים ו"הרבה טקס בישבן…" (טרמינל לומינלט – מילים ולחן מאיר אריאל). בזכות הצבע העז היא בלטה בין כל שאר המכוניות עם הצבעים המשעממים שחנו יחד איתה בחנייה. נכנסתי פנימה, הנעתי ויצאתי לסוף שבוע של היכרות עמוקה עם האסטרה בגרסה הבכירה – innovation.

 

אסטרה תא נוסעיםמבחוץ האסטרה נראית טוב, בטח ובטח בצבע האדום של מכונית המבחן. הקו החדש נקי וזורם יותר מהדור היוצא והיא משדרת אלגנטיות מוצלחת לטעמי. כשנכנסים לתא הנוסעים הדבר הראשון הבולט הוא העיצוב החדש. סופסוף אופל ויתרו על כל מערך הכפתורים בקונסולה המרכזית. אני עוד זוכר שבאחד המבחנים לאסטרה מהדור הקודם לא הצלחתי למצוא איך מבטלים את ה-RDS, מה שנקרא – מרוב כפתורים לא רואים את הקשר ביניהם למציאות. כמו באינסגניה החדשה גם כאן העיצוב מוצלח, נקי ונוח לשימוש. הדבר היחיד שהעיק זה עודף הכרום בתא הנוסעים, כי בזוויות מסויימות השמש מחזירה סנוור מעצבן לעיני הנהג. מבחינת המרווח לנוסעים לא נרשמה תלונה מלפנים, מאחור ואפילו מתא המטען למרות שאינו גדול במיוחד.

 

אסטרה אחוריים שמאל פתוחכדי לבחון באמת את האסטרה החלטתי לצרף למבחן את רויטל ואודיה. שתיהן מחפשות דברים אחרים במכונית שלהן. רויטל מחפשת את הנוחות והחלקות ביחד עם החיסכון בדלק, לעומתה אודיה מחפשת אחיזה טובה, מנוע חזק וגג נפתח כמה שיותר גדול. רויטל רוצה מכונית בולטת אך לא מידי, לעומת אודיה שהקנקן פחות חשוב לה לעומת התוכן שלו. בקיצור, אתגר לאסטרה. כדי שיהיה להן זמן לבחון לעומק יצאנו לטיול ארוך. הדרמנו לירוחם ומשם חצינו את המכתש הגדול לכיוון מעלה עקרבים, אותו ירדנו. אולי לזה התכוונו גזוז כששרו "יש עליות בירידה…" (אמא ודני – מילים ולחן דני סנדרסון). המשכנו לערבה, אספנו את גליה ועשינו את דרכנו צפונה דרך כביש הערבה ודימונה. לאורך הדרך האסטרה גמעה סיבובים רבים, עליות ארוכות, ירידות צרות ופתלתלות, כבישים מהירים והרבה מוזיקה טובה שהנעימה את דרכנו.

 

אסטרה חזית שמאלבסוף המבחן, הן סיכמו את הרשמים שלהן. רויטל נהנתה לגמוע מרחקים באסטרה. היא אהבה את הנסיעה החלקה בשיוט גם כאשר המהירויות היו גבוהות, אך פחות את הנוקשות בתוך העיר. רויטל גם  אהבה את המראה החיצוני ואת הצבע האדום בזכות הבולטות אך ללא ניקור העיניים, ואת המרווח מלפנים ומאחור. אודיה נהנתה מהדינאמיות של האסטרה בזכות מנוע חזק, 1.4 טורבו בנזין עם 150 סוסים ו-25 קג"מ, המגובה בשלדה טובה וצייתנית. קלף נוסף של האסטרה בתחום הדינאמי נמצא תחת רשאי התיבות CTC-מערכת שליטה במומנט בזמן פניות. תפקידה למנוע עודף כוח בגלגלים המניעים בזמן היגוי וזה עובד בצורה טובה מאוד. אם כבר נגענו בתחום הדינאמי, בעליות מכביש הערבה לכיוון דימונה, על אף שהאסטרה היתה עמוסה בארבעה נוסעים ומטלטליהם, הקצב היה מרשים ביותר. אני עדיין זוכר את הפרצוף המתוסכל של נהג המאזדה 6 החדשה אשר לא הצליח לעמוד בקצב של האסטרה, למרות כוח עודף ושני נוסעים פחות. מה שאודיה פחות אהבה זה את הגג הנפתח הקטן יחסית.

 

לסיכום. האסטרה היא מכונית שבהחלט שווה לשים את התירוצים בצד וללכת לבדוק אותה. היא מציעה יחידת הנעה מוצלחת, יכולת דינאמית גבוהה, אבזור טוב וצריכת דלק טובה, 12 קילומטר לכל ליטר במבחן. מגרסת הביניים היא גם מציעה מערכות בטיחות מתקדמות חשובות. ואם להוסיף עוד משהו אחד קטן, קחו אותה בגרסה הבכירה, Innovation, בצבע האדום, היא עושה לה טוב.

לדף הדגם באתר של אופל לחצו כאן.

ערן אביבי

לגעת באדם להתחבר למכונה         |         050-6897643          |          eran@eranavivi.co.il